לא לספר לציבור מה שהוא לא צריך לדעת

[התפרסם בעין השביעית]

מזה כשנתיים מתרחש אירוע יוצא דופן במזרח התיכון: מעצמה עולמית מסייעת לדיקטטורה ברוטלית ליצור אסון הומניטרי מהגדולים בעולם. מדובר בתימן, ולא בסוריה. בארה״ב וערב הסעודית, ולא ברוסיה ומשטר אסד. בניגוד לסוריה, סביר להניח שהאזרחית הישראלית הממוצעת שמעה מעט מאוד על מה שמתרחש בתימן, היות והוא מדווח רק מעט בתקשורת הישראלית, וגם דיווחים אלו סובלים מהטיה משמעותית. ניתן ללמוד לא מעט על התקשורת הישראלית, כך אציע, מאופי דיווחיה על תימן.

לפי הערכות האו״ם וארגונים בינלאומיים אחרים, כל 10 דקות ילד מת בתימן מרעב ומחלות הניתנות למניעה, כ-1000 ילדים בשבוע. הסיבה המרכזית לכך היא המלחמה שמנהלת קואליציה בהנהגת ערב הסעודית התומכת בנשיא המכהן עבד רבו מאנסור האדי, כנגד קואליציה של מורדים מהפלג השיעי הזיידי בשם חות׳ים והנשיא המודח עלי עבדאללה סאלח. המלחמה הסעודית כוללת מצור המונע הגעת מזון ותרופות חיוניות, כמו גם הפצצות ללא הבחנה על אוכלוסיה אזרחית עם תחמושת האסורה בחוק הבינלאומי. היקף הקורבנות מרעב והתפשטות מגיפות צפוי לגדול, ומגיפת כולרה שהתפשטה לאחרונה הורגת לפי הערכות אדם כל שעה.

חשוב להדגיש: כפי שקבעו מומחים מהאנליסט הבכיר של מכון ברוקינגס ברוס רידל ועד לעיתונאית איונה קרייג המדווחת רבות מתימן, ערב הסעודית לא יכולה הייתה לנהל את המלחמה ואת המצור ללא ארה״ב: ארה״ב מתדלקת את מטוסי הקואליציה, מספקת לה את מרבית הנשק שעומד לרשותה כמו גם מודיעין חיוני, ומסייעת לה לתחזק את המצור. במילותיו של הסנטור האמריקאי כריס מרפי, ישנו ״חותם אמריקאי על כל אזרח שמת בתימן.״ טראמפ הסיר לאחרונה את ההגבלות המעטות על מכירת נשק לסעודים שהטיל אובמה והתחייב לחזק את התמיכה בערב הסעודית. ארה״ב, אם כן, אחראית באופן ישיר לאסון ההומניטרי בתימן (בריטניה מספקת גם היא נשק במיליארדים לערב הסעודית, ובחלק גדול ממנו נעשה שימוש בתימן).

במיוחד בנושאים בהם ישראל אינה מעורבת באופן ישיר, התקשורת בישראל נסמכת במידה רבה על התקשורת המערבית, ובעיקר האמריקאית והבריטית. זאת בשני מובנים חשובים: ראשית, העיתונאים שואבים חלק חשוב מהמידע על מה שמתרחש בעולם מהתקשורת המרכזית בשפה האנגלית. כתוצאה מכך מידת החשיבות שיעניקו לנושאים שונים, כמו גם הפרשנות שיציעו למתרחש, מושפעות במידה משמעותית מהיקף ואופי הדיווחים בתקשורת זו. שנית, במידה שמתורגמים בתקשורת דיווחים ופרשנויות מהתקשורת העולמית, מדובר בדרך כלל בדיווחים מהתקשורת המרכזית בשפה האנגלית. כך למשל ב״הארץ״ ניתן למצוא תרגומים במיוחד מה״ניו-יורק טיימס״, ה״וושינגטון פוסט״, ה״גארדיאן״ וכיוצא בזה. המשמעות לגבי תימן היא שהתקשורת בישראל מסתמכת במידה רבה על מידע, ולמעשה על חוסר המידע, מהתקשורת המרכזית של שתי המדינות שאחראיות באופן ישיר לאסון ההומניטרי בתימן.

כמו במקרים אחרים כשמדובר במעורבות פעילה של ארה״ב בפשעים מסוג זה, התקשורת האמריקאית נוטה לא לדווח עליהם וכשהיא כן מדווחת, להצניע בדיווחיה את אחריות ארה״ב למה שמתרחש, וזאת לעומת הסיקור הנרחב שהיא מקדישה לפשעים שמבצעים אויביה. אתרי תקשורת ביקורתיים שמנטרים בין השאר את דיווחי התקשורת המרכזית בארה״ב מצביעים לאורך השנתיים האחרונות על נטיה זו של התקשורת האמריקאית לגבי תימן, במיוחד כשמשווים זאת להיקף הדיווחים למשל על סוריה. בהתאם, האזרחים בישראל מקבלים רק מעט מידע על המתרחש בתימן, והמידע שהם כן מקבלים הינו חסר באופנים חשובים. כך למשל באחד הדיווחים המעטים של ״הארץ״ על המשבר ההומניטרי בתימן מה1 ביוני, מדובר בתרגום מהניו יורק טיימס המזכיר את התמיכה האמריקאית בערב הסעודית במשפט אחד ממנו לא ניתן להבין עד כמה קריטית המעורבות האמריקאית במה שמתרחש בתימן.

כמו כן, רבים מהדיווחים בתקשורת האמריקאית (כמו גם הבריטית) נוטים להגזמה רבה במידת המעורבות האיראנית בתימן. המלחמה מוצגת לעתים קרובות כחלק מהמאבק בין ערב הסעודית לאיראן על שליטה במזרח התיכון או אף מאמץ הסעודי לבלום את התוקפנות האיראנית, והמורדים החות׳ים מתוארים כמעין כוח בשליטה איראנית בתימן. למעשה, כפי שקבע פאנל מומחים של האו״ם כמו גם מומחים אחרים, המעורבות האיראנית בתימן מוגבלת באופיה, יש מעט ראיות להעברות הנשק המאסיביות שמייחסים לה הסעודים והחות׳ים מהווים כוח עצמאי. את התיאורים המוגזמים של המעורבות והשליטה האיראנית ניתן לייחס ללפחות שלוש סיבות מרכזיות: ראשית, האינטרס של הממשל האמריקאי (כמו גם הממשלה הבריטית) להציג את התמיכה בערב הסעודית כחלק חשוב מהמאבק נגד איראן והטרור שהיא מייצאת וכך להעניק לגיטימציה לתמיכה שהוא מספק; שנית, המאמץ הלוביסטי האינטנסיבי של ערב הסעודית בארה״ב; שלישית, הנטיה בתקשורת האמריקאית להבין את המתרחש במזרח התיכון כנובע ממאבקים עדתיים ביסודם בין סונים לשיעים: הבנה פשטנית המכסה על ההקשרים המקומיים של המתרחש בכל מדינה.

בישראל נטיה זו מועצמת פי כמה עקב מרכזיות האיום האיראני בשיח הציבורי הישראלי, ומגיעה לעתים למחוזות האבסורד. בולט במיוחד בהקשר זה אחד הדיווחים המעטים של ערוץ 10 על המתרחש בתימן מפברואר השנה, בו תיאר צבי יחזקאלי את המתרחש בתימן כניסיון נואש סוני להתגונן מפני ניסיון ההשתלטות האיראני-שיעי על המזרח התיכון. יחזקאלי המשיך בתיאור התעלמות העולם מהמתרחש בתימן, טענה המסווה כאמור את המעורבות האמריקאית הקריטית במתרחש, ומשם לדיון בינו לבין נדב איל מדוע ערב הסעודית אינה נחלצת יותר לעזרתה של הממשלה התימנית לעומת האיראנים ש״שופכים לשם כמעט את הכל״. בתיאור הדיווח באתר ערוץ 10 עדיין כתוב: ״מדוע סעודיה הסונית, בעלת בריתה של הממשלה, לא נחלצת לעזרתה מול השיעים?״ כאמור, מדובר בתיאור שהוא בדיוק הפוך ממה שמתרחש במציאות, ולא פחות חשוב: תיאור התומך באחראית המרכזית לאסון ההומניטרי שמתרחש בתימן וכך בפשעים שהיא מבצעת.

על אחד האירועים המרכזיים המתרחשים היום במזרח התיכון, אם כן, אזרחי ישראל מקבלים מידע מועט מאוד שהינו במידה רבה מוטה, לעתים בצורה שסותרת כל אמת מידה מקצועית שניתן לחשוב עליה. הסיבות הן בחלקן מבניות (ההסתמכות על התקשורת בשפה האנגלית) וחלקן תוצאה של נרטיב אידיאולוגי המעוות את המציאות יותר מאשר מלמד עליה. כך נמנע מאזרחי ישראל מידע חיוני גם על מה שמתרחש במזרח התיכון וגם על אופי פעולותיה של בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל באזור זה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s